הטירה חורף ראשון בוילנה

שלום חברים 15.11.04
בכל פעם שאני מצליחה לצאת מן השגרה (כן, גם כאן יש שגרה) אני מרגישה צורך לכתוב ולספר לכם קצת על קורותיי. כמה מכם כבר הציעו לי באיזה שהוא שלב להפוך את הדברים לספר. אז אני רואה במכתבים הללו גם ראשי פרקים לספר שאולי ייכתב פעם ויהיה מלווה בצילומים שלי. אתם יודעים שאני מצליחה לשלוח רק מעטים מן הצילומים. אני מצלמת הרבה מאוד, ואולי אפילו אתחיל לעשות כאן איזה חוג צילום בקהילה היהודית בעיר. הצילומים עוקבים אחרי חילופי העונות שהם מעניינים במיוחד. יתכן שהשבוע יתחיל לרדת שלג, דיברתי עם חבר מספ"ב היום ופתאום הוא אומר לי אני רואה בחלון את השלג הראשון. לפי התחזית באינטרנט מתחיל להתקרר, גם מרגישים את זה במיוחד בבוקר. היום הייתה כבר קרה על הצמחייה המועטה ששרדה בקור.
ביום ראשון שעבר, לפני יותר משבוע, התבהר קצת ואז החלטתי לעלות לטירה
שאותה אני רואה מחלוני. זהו מגדל גבוה שממנו יש תצפית מעניינת מאוד על העיר. המגדל הזה הוא אחד המבצרים הראשונים בעיר של הנסיך גדמינו. הוא נבנה ונהרס מספר פעמים. היום הוא משופץ, יש בתוכו מוזיאון שמתאר את הכיבושים, כולל מלחמות של צלבנים ואבירים עם שריון מתכת כבד. המגדל בנוי על גבעה שנראית כמו תל מלאכותי מהתילים הארכיאולוגיים שאנחנו מכירים בארץ. כיום יש מעלית שאיתה ניתן לעלות עד הטירה עצמה ועליה ניתן לטפס במדרגות עץ. מן המגדל עצמו יש תצפית יפה על העיר לכל הכיוונים, לכיוון הנהר, לכיוון העיר העתיקה, וכן לכיוון הרחוב שבו אני גרה. גדמינו פרוספקט.
כמו להכעיס, כשעליתי על המגדל, הגיעו עננים די כבדים והתחיל לרדת גשם. לצערי הצילומים יצאו קצת אפלים. אני ראיתי נוף יפה, אבל לא הצלחתי לקלוט היטב את המראות במצלמה. אשלח תמונה או שתיים מן הנוף.
אירוע חשוב נוסף אירע השבוע. מול הבית שלי יש בית יפה, שעמד בשיפוצים מאז הגיעי לכאן. לאט לאט ראינו שמאחורי הפיגומים יוצא בית יפהפה, על הבית היה תלוי שלט עם הבטחה שבמקום זה תקום חנות "זארה" . השבוע סוף סוף פתחו את החנות המדהימה הזו. פתאום סיום השיפוצים תפס תאוצה, ותוך יומיים החנות התחילה לפעול, פועלים רבים עבדו יומיים ולילה להתקין את הכל לעבודה, והעסק עובד. החנות נראית יפה מכל הכיוונים. גם בפנים יצרו חנות מפוארת המשתרעת על שלוש קומות. האזור שלנו הוא בין המרכזיים בעיר החדשה והמתפתחת בצד העיר העתיקה. הרחוב שלנו הוא רחוב אירופאי, עם חנויות אופנה מתקדמות ביותר, בתי קפה אקסקלוסיביים ומדרחוב שבסופי השבוע מלא באנשים המטיילים להנאתם. את כל זה אני רואה מחלון דירתי.
אתמול, יום ראשון, הצטרפתי לשני אנשים שיצאו לסיור בקהילות בליטא, עם סימון שהוא בחור צעיר שרואה לעצמו שליחות ושומר על קשר קבוע בין הקהילות והמרכז בווילנה, ועם הרב חיים בורשטיין, אותו הכרתי כבר בספ"ב וכיום הוא הרב של ליטא, ועובד מטעם הקהילה היהודית בווילנה. היינו בשני מקומות: בשאוליי, מקום שנמצא במרחק שלוש שעות נסיעה מווילנה, במקום זה הייתה קהילה יהודית גדולה מאוד. הסיפור של הקהילה דומה לסיפור של קהילות רבות אחרות כאן שנכחדו לחלוטין בתקופת השואה. כיום יש שם קהילה קטנה של 250 אנשים. אחרי שאנשים רבים עלו לישראל, רבים מן היהודים שנשארו חשבו שהם נשארו לבד, יש שם אדם בשם בוריס שטיין, רציני, הוא הקים שוב ומחזיק את בית הקהילה שאליו מגיעים אנשים רבים,הכל יחסי, מתוך הקהילה הקטנה הזו. למפגש הזה עם הרב הגיעו כ50 איש. בזמן המפגש עם הרב אני טיילתי רגלי בעיר וצילמתי כמובן. אשלח תמונות. בהמשך הגענו לעיר פוניבז'. זו קהילה קטנה מאוד כ 50 איש ובכל זאת הם רואים עצמם קהילה. פגשנו שם את האנשים מבוגרים, צעירים וגם ילדים.
השאר יסופר בהמשך, להתראות, כתבו לי
שלכם דודה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה