תולדות וילנה-ציר זמן

עד שחרור העיר ע"י הצבא האדום

<1551- המלך זיגמונד נתן רשות לשני סוחרים יהודים מקראקא (קרקוב)
ולמשרתיהם לגור בעיר, לשכור בה בתים וחנויות ולקיים בה עסקי מסחר
ובנקאות. אלה יסודות הקהילה היהודית בעיר. בכתב זכויות נוסף התיר המלך
ליהודי וילנה לייסד את המוסדות הציבוריים הדרושים לקהילה כגון: בית עלמין,
אטליז ובית מרחץ.

1592- בעיר הוקם בית כנסת יהודי והרחוב שלידו נקרא "רחוב היהודים".

1633- המלך ולאדיסלב הרביעי הרחיב את זכויות היהודים במסחר ובמלאכה
אולם הגביל את שטחי המגורים שלהם. הוא התיר בניית בית כנסת מאבן ואכן
יהודי וילנה בנו בית כנסת גדול ומפואר. קהילת וילנה קלטה אנשים מבוהמיה
(צ'כיה של היום), פרנקפורט (גרמניה) ופולין כך קרה שהתווספה אוכלוסייה
איכותית לעיר.

1652- קהילת וילנה הוכרה כקהילה גדולה ומרכזית בוועד הקהילות (ועד ארבע
ארצות).

1649 - 1648- פרעות ת"ח-ת"ט ביהודים בניצוחו של חמיילניצקי פסחו על העיר
ויהודי וילנה ארחו את הפליטים היהודים מרחבי ליטא.

1655- צבא רוסיה כבש את העיר והעלה אותה באש. רובע היהודים נשרף והצאר
הרוסי אסר על יהודים לגור בוילנה.

1661- המדינה השתחררה מרוסיה ושבדיה והקהילה היהודית החלה להשתקם.

1706- בשנה זו פרצה שריפה בעיר שפגעה בעיקר בבתי היהודים. בשלוש השנים
שלאחר מכן פרצה בעיר מגיפה שפגעה אף היא באוכלוסייה היהודית.

1713- המלך התיר ליהודים לגור בכל חלקי העיר.

1738- תושבי ווילנה החלו לפעול לביטול זכויות היהודים. המאבק נמשך עד שנת
1783 אז פורסם פסק דין המכיר בחופש המסחר והמלאכה ומתיר ליהודים
להתגורר בכל חלקי העיר מלבד בשני רחובות מסוימים.

1772- וילנה הפכה למרכז המלחמה בחסידות כשראש המתנגדים היה הגאון
הגר"א מוילנה.

1794- וילנה נפלה בידי צבאות רוסיה, ממשלת רוסיה רצתה לצרף את היהודים
למעמד העירוני והתירה להם להיבחר לעיריות. העירונים ניהלו מאבק עיקש כנגד
כוונה זו ובשנת 1836 הם נחלו הצלחה במאבקם והוציאו צו מיוחד האוסר על
יהודים להיבחר לעיריות.

1798- המאבק מול החסידים נמשך כשרבם של החסידים, רבי שניאור זלמן,
נאסר כתוצאה מהלשנות. עם תום מאסרו של הרב השתלטו החסידים על וועד
הקהילה.

1844- ממשלת רוסיה ביטלה את "הקהל" בבית הכנסת ונתנה רשות רק לגבאי
בית הכנסת לטפל בענייני הדת של בני הקהילה.

1847- הממשלה הרוסית ייסדה בוילנה בית מדרש לרבנים על מנת לחנך דור
רבנים נאורים, דוגמת רבניה של גרמניה שרצו לערוך תיקונים בדת. כך קרה
שבית המדרש הפך למקור הפצת השפה והתרבות הרוסית. תופעת הרוסיפיקציה
התגברה לאחר המרד הפולני בשנת 1861 והחל משנת 1873 שימש בית המדרש
כסמינר למורים.

1881- פרעות קישינב שנערכו ברוסיה לא הגיעו לוילנה אולם בעיר הייתה
התפרעות של מגויסי צבא רוסיים. הקצבים היהודים נלחמו בהם והצליחו לגבור
על החיילים הפורעים.

1897- בוילנה נוסדה מפלגת הבונד . הסנדלר היהודי הירש לקרט הרים את
דגל האחד במאי וירה במושל וילנה. מפלגת הבונד הייתה פעילה מאוד גם בניסיון
המהפכה של שנת 1905.

1918-1914- שנות המלחמה היו שנות רעב, וילנה נכבשה בידי הגרמנים ויהודי
וילנה ארגנו וועד מקומי שדאג לתזונה ולעבודה. בתקופה זו נוסדו בעיר בתי ספר
ששפת ההוראה בהם הייתה בעיקר עברית ויידיש. לאחר המלחמה היו חילופי
שלטון בין ברית המועצות ופולין.

1919- הצבא הפולני כבש את העיר. בשנת 1920 שוב כבש הצבא האדום את העיר
ומסר אותה לידי הליטאים. הצבא הפולני הצליח לכבוש את העיר בשנית בשנת
1922 וגרש את הליטאים. מאז ועד מלחמת העולם השניה ליטא נשלטה בידי פולין.

1922- השלטון הפולני התיר ליהודי וילנה להחזיק רב אחד בלבד. כך קרה
שהתנהל קרב צמוד בין הרב רובינשטיין, שנתמך על ידי הציונים, לבין הרב חיים
עוזר גרודזנסקי, שנתמך על ידי אגודת ישראל . בסופו של דבר לפי חוק
מיוחד הותר לקהילה להחזיק בשני רבנים.

1939-1922- תקופת שלטון פולין הייתה תקופה של פעילות ענפה בשפות העברית
והיידיש. אז נוסדו בתי מדרש למורים, גימנסיות, בתי ספר, תיאטראות, אגודות
תרבות ואגודות התעמלות. כמו כן הוקמו מכונים מדעיים דוגמת ייוו"א .

1939- בעקבות הסכם מולוטוב - ריבנטרופ עברה ליטא לידי הסובייטים. מוסדות
התרבות העבריים והיהודיים נפגעו קשות, העיתונות נסגרה ורק ביטאון המפלגה
הקומוניסטית לא פסק מלהופיע.


1941 - כ 5000 - מיהודי העיר נרצחו ביער פונאר ב 1 - בספטמבר באותה השנה.

1943- החיסול בגטו התחיל בתאריך 23 בספטמבר 1943 חוסל הגטו סופית. חברי
הארגון הלוחם יצאו ליערות והצטרפו לפרטיזנים.

12 יולי 1944- העיר שוחררה על ידי הצבא האדום, הניצולים חזרו אליה וניסו
לשקם את הקהילה אולם השלטונות הסובייטיים סרבו.

אין תגובות:

פרסום תגובה