התרשמויות ראשונות בליטא

שלום חברים 14/10/04

אני שוב כותבת לכם, לאחר שתיקה של זמן מה. לא שלא היה מה לספר אבל גם אני לא רוצה שתתעייפו ממני. בזמן האחרון כמה מן החברים שלחו לי דוא"ל וביקשו שאכתוב שוב, אז זהו גייסתי את עצמי לכתוב. אשמח לקבל מכם תשובות בסוף השבוע הזה. אספר לכם הפעם על ביקורנו במקום מיוחד במינו בשם טראקאי. זהו איזור של אגמים במרחק של 12 קילומטר בלבד מוילנה. זוהי הבירה העתיקה של ליטא. האיזור מפורסם ביופיו, אגמים יערות ופסטורליה. כאשר מגיעים אורחים זו תמיד הזדמנות טובה לצאת מן העיר. אז הפעם הגיעו לוילנה הקונסול של ישראל בבלרוס (רוסיה הלבנה) עם משפחתו. שמו הרצל מימון. הם טיילו בעיר ובאיזור הקרוב ביום הראשון וביום השני נסענו איתם לטראקאי. המקום מרהיב ביופיו, מבצר אדמדם בנוי בסגנון מיוחד. שוכן על אי או בעצם חצי אי בלב איזור אגמים. צילמתי תמונות, אשלח במצורף למכתב גם תמונות. מן ההסברים הבנתי שלמקום הגיעו הצלבנים בתקופת ימי הביניים, והיו במקום קרבות. המבצר היה בנוי מעץ והוא עלה באש. ומה שקיים היום, הוא שיחזור של המבצר אך הוא בנוי היום מאבן. וגם כך הוא יפה ביותר. תיירים רבים מגיעים למקום בקיץ ובחורף. כשאנחנו הגענו לפני כשבועיים בסוף ספטמבר לא היו אנשים רבים. בחנויות לתיירים יש הרבה מאוד עבודות קירמיקה. הרבה פעמונים תלויים מקרמיקה עשויים בצורות מיוחדות . קניתי בתקופה האחרונה כמה דברים כאלה והם תלויים בדירתי, עבודה מקסימה בעיצוב נהדר.
מדי פעם בסופי שבוע אני הולכת לטייל בעיר העתיקה של וילנה. זה לא רחוק מן הבית שלנו. יש רחוב אחד שהוא כמו רחוב נחלת-בנימין, מדרחוב עם דוכנים רבים של כל מיני עבודות יפות. הסתובבתי שם ונהניתי מכל רגע.
בסוף השבוע האחרון הגיעה חברה שליחה ממינסק ואיתה הלכנו לאחד הקניונים הגדולים שהולכים ונבנים כאן בקצב רציני בשנים האחרונות, קניון "אירופה" החנויות יפהפיות, העיצוב כאן הוא מיוחד במינו, גם לחנויות שלנו בארץ יש מה ללמוד מהם בשטח העיצוב. המקום הזה הולך ומקבל מימדים שיתאימו לשוק האירופי וזה בדיוק מה שהם רוצים. העם הזה אמביציוני מאוד. בשונה מאוד מן הרוסים, הם מאוד חרוצים ושואפים להגיע רחוק, אנשים גאים מאוד, וגם שמחים לא הולכים עם הראש באדמה וחושבים על הצרות. אפשר להרגיש את זה ברחוב. ברוסיה אתה לא יכול להסתכל לאנשים בעיניים, אתה מיד נראה חשוד, כאן זה לא ממש כך. האנשים מתקשרים.
בבית הספר הילדים מאוד פתוחים ונחמדים, מחייכים, אומרים שלום, מכירים את המורים ומתייחסים אליהם בכבוד. אחד היתרונות של בית-הספר הזה שהוא לא כל-כך גדול. יש בו הרגשה ביתית. מתייחסים לכל ילד באופן אישי, והילדים מרגישים בו הרגשה ביתית. אפשר לראות את זה בעיקר בחדר האוכל. הילדים מנומסים, עומדים בתור, יושבים יפה, לא עושים רעש, מצליחים לאכול בהפסקות וגם להגיע לשעורים בזמן. המחירים סבירים מאוד, זולים במיוחד. גם אנחנו המורים יכולים לאכול ארוחת צהריים ולפעמים אנחנו אוכלים. כל יום בהפסקת עשר אנחנו יורדים לשתות תה עם בוליצ'קה טובה, מן לחמניה עוגתית ממש טעימה. זה מאוד חשוב כי עכשיו כבר קר, אם לא אוכלים קשה להחזיק מעמד בקור הזה. הגוף דורש אנרגיות.
נגמרו החגים ואנחנו חזרנו להוראת העברית. הצלחנו ליצור תוכנית בית-ספרית וזה עובד מצויין. בקרוב נתחיל גם ליישם כמה פרוייקטים שתכננו לכיתות. בקיצור לא משעמם לנו. בהתחלת ינואר תהיה חופשת הסתו בסוף הרבעון הראשון. אנחנו מתכננים לטייל. עוד לא ברור לאן. עוד תשמעו על כך.
כתבו לי, מחכה למכתביכם
להתראות
שלכם דודה

אין תגובות:

פרסום תגובה