שגרה של חורף קר בווילנה

שלום לכל החברים 28.01.2006 כ"ח בטבת תשס"ו

לפני כשבועיים חזרתי לווילנה אחרי ששהיתי בארץ כשלושה שבועות. שבועיים חופשה ושבוע סמינר בירושלים. נהניתי מאוד להיות בארץ. אני מתגעגעת לימי השמש של ישראל, אפילו באמצע החורף. לפני שבוע היו כאן כמה ימי שמש, אבל היה בהיר מאוד וקר מאוד. הטמפרטורות כאן הגיעו עד ל29- והילדים הצביעו ברגליים. הם פשוט לא הגיעו לבית-הספר. הפסדנו כמה ימי לימוד אבל אנחנו המורים הגענו לבית-הספר. בעצם לא ממש הוכרזה חופשה אך כשהטמפרטורות טיפסו לקור לא סביר רוב ההורים השאירו את הילדים בבית ודי בצדק. הרבה פעמים אני מתפעלת מכוחם של הילדים לקום בבוקר בימים כל-כך קרים ולהגיע לבית-הספר. חלק מן הילדים מגיעים ממקומות מאוד רחוקים ונוסעים בתחבורה ציבורית. החורף כאן קשה מאוד. השנה הגיע לכאן גל קור כזה שאני לא חוויתי עדיין למרות שזו השנה הרביעית שלי באזור.

חזרנו לבית-הספר ולשגרת העבודה, אנחנו מתחילים להתכונן למסעות השורשים ולמצעד החיים. שאליהם יצאו תלמידנו באביב. אני כנראה אסע עם תלמידי כתה ט' לאוקראינה – לאזור גליציה המזרחית. מאוד רציתי להגיע לאזורים הללו כיוון שאמי הגיעה לארץ מחבל ארץ זה. כשאמי נולדה בשנת 1912 בכפר קטן לא רחוק מאזור טרנופול-לבוב, השטח היה אוסטרי. אמי ראתה את עצמה תמיד כפולניה. אך השטח הזה עבר מיד ליד. כיום השטח נמצא באוקראינה. אמי ואחותה למדו שבע שנים בסקאלאט - עיירה סמוכה לטרנופול שבה היה בית-ספר יהודי ואליה עברה המשפחה כאשר הבנות הגיעו לגיל בית-ספר. אני לומדת עכשיו את הפרטים על השטח הזה ואני מקווה שאכן אוכל לעשות את המסע הזה עם התלמידים שלי השנה.
לפני כמה ימים התארחו אצלנו בבית-ספר קבוצה גדולה מאוד של רבנים משיקגו. הם מאוד התפעלו מבית-הספר שהוא מטופח ומסודר ובהחלט מרשים. כולם דוברי עברית, היה לנו מאוד נעים לקבל אותם בבית-הספר. התלמידים שלנו הופיעו בפניהם. יש לנו בבית-ספר להקות ריקודים ומקהלות של גדולים וקטנים.

לפני שיצאתי לארץ, שלחתי לכם כמה מצגות על השלכת ועל פטרבורג. נשאר לי עוד חומר שצילמתי בריגה – לטביה, בדרכי חזרה מפטרבורג. החלטתי להכין מצגת עם החומר הזה. ואני שולחת את המצגת הזו. אני מקווה שתהנו מן הצילומים ותשלחו לי תגובות.

להתראות
כיתבו לי או דברו איתי בסקייפ אשמח מאוד
חפשו את שמי בסקייפ dudagarinkol מחובר

שלכם דודה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה