ביקור הנשיא קצב בוילנה והטקס בפונאר

שלום לכל החברים 19/10/05

אני שמחה לכתוב לכם שוב כפי שהבטחתי. אתם כבר יודעים שאני לא כותבת כאשר אני לא ממש מרגישה טוב, כי אני אוהבת לכתוב מכל הלב. אז באמת בחודש הראשון כאן, הרגשתי לא כל-כך טוב. אבל עכשיו הכל כבר מאחוריי. עברנו כאן הרבה אירועים, ביקר בווילנה נשיא המדינה שלנו- מר משה קצב. הוא הרשים את המארחים שלו כאן. הוא התקבל בכבוד רב אצל נשיא ליטא ואלדאס אדמקוס, נערכה ארוחת-ערב מפוארת בארמון הנשיא, והשתתפו בה אנשים נבחרים מן הקהילה. למחרת היה אירוע גדול בבית-הכנסת. סוף סוף פתחו את בית-הכנסת ובחגים שוב מתפללים כאן בבית-הכנסת הגדול שנבנה בתחילת המאה. הורידו את הניילונים מן הכניסות.
בבית-הכנסת הנשיא נפגש עם אנשי הקהילה היהודית. אנחנו כמובן נכחנו באירוע זה עם רבים אחרים. לאחר הנאומים, הוא שוחח עם כמה אנשים באופן אישי. ובהזדמנות הצלחנו ללחוץ את ידו ולהחליף איתו כמה מילים. אצרף לכם תמונה כדי שתאמינו. מבית-הכנסת יצאו הנוכחים לאזכרה הממלכתית בפונאר, מקום ביער במרחק מספר קילומטרים מווילנה בו נרצחו 70,000 יהודים מווילנה ומקומות נוספים בליטא, ע"י הנאצים ועוזריהם המקומיים. האזכרה הייתה מאוד מרשימה. נאומו של הנשיא היה מאוד מרגש, הוא דיבר על הפרטיזנים ועל אבא קובנר ועל הקריאה למרד בנאצים שיצאה מגטו ווילנה.
כיוון שיש לי קשר עם רגינה קופילביץ שהיא מדריכת תיירים ודוברת ליטאית רוסית אנגלית ועברית, והיא נתבקשה לתרגם את הנאומים של הנשיא ועוד, היא פנתה אליי כדי שאעזור לה לתרגם את הנאומים, כך הזדמן לי לראות את נאומי הנשיאים עוד לפני שהם נאמרו. רגינה הייתה צמודה לנשיא בכל שעות ביקורו, כולל בביקור בפרלמנט הליטאי. רגינה רצתה לגמול לי על העזרה וכנראה שבסוף השבוע הקרוב אצא איתה לאזור דרום ליטא, לעיר נופש וספא שנקראת דרוזקינינקאי, זו העיר שבה היא נולדה, והיא הבטיחה לי בילוי טוב בסוף השבוע הזה.

בבית-הספר בתקופה האחרונה גם אנחנו נמצאים בתקופת החגים. הילדים מאוד אוהבים את הפעולות הקשורות לחגים. יש לנו תוכנית לכל כתה, הילדים לומדים בכל שנה נושא אחר, שרים את שירי החגים, בעיקר הקטנים נהנים מן החגיגה. בראש השנה ערכנו פעילות בשלושת השכבות. עכשיו יש לנו סוכה בבית-הספר, חלק מן השיעורים מתקיימים בסוכה. אנחנו, השליחות מישראל, משולבות היטב בחיי בית-הספר. את הפעילויות החברתיות לשנה זו תכננו כבר בשנה שעברה, יחד עם הסגנית, כל המורים משתלבים בפעילות, הנושאים היהודיים ממלאים תפקיד חשוב מאוד בחיי בית-הספר, החדרים שלנו נמצאים במקום מרכזי בבית-הספר ומהווים מוקד של פעילות לילדים. זו באמת הרגשה טובה ואנחנו בהחלט מרגישות שיש לנו מה לתרום.
לפני כמה ימים התקיים יום המורה ,קיבלתי "דיפלומה" מן התלמידים "מיס ארץ-ישראל". מאד מצא חן בעיניי. אני לא תולה אף תעודה על הקיר. אבל את הדיפלומה הזו תליתי כאן בדירתי.

בסוף השבוע הבא מתחילה חופשת הסתיו אני נוסעת לספ"ב היא סן-פטרבורג שבה חייתי שנתיים. חברי מחכים לי שם. יש לי כבר כרטיסים וגם ויזה. אני נוסעת לריגה באוטובוס ומשם בטיסה לספ"ב. כשאחזור אספר לכם רשמים מן הביקור. אני מאוד מתרגשת לחזור לשם.

ועכשיו נעבור לסיפורי הסתיו. בתקופה האחרונה הנוף מאוד יפה בליטא. חבל שהשמש ברחה לנו ומתחיל להתקרר. יש כאן צבעים ממש משכרים. העצים שבכל תקופת הקיץ, החל מחודש מאי היו ירוקים, החלו להצהיב לפני כמה שבועות, אפשר לראות גוונים שונים של צהוב, כתום, אדום וירוק. העצים משנים את הגוונים בזמנים שונים. חלקם מוקדם וחלקם מאוחר. התוצאה בנוף ממש מרהיבה. לפני כמה ימים, הלכתי לצלם באזור הטירה, שאותה אני רואה מחלוני, מתנוססת על הגבעה. למרות הקור העז, לא וויתרתי לעצמי והגעתי למקום, ידעתי שבעוד כמה ימים הרוח המשתוללת בחוץ, תעיף את העלים והעצים יישארו ערומים, ולא אספיק לתפוס את השלכת הזו. בכל מקום שרק אפשר אני מצלמת את הנוף הזה. צילמתי כמובן עשרות תמונות. אולי מאות. אספתי כמה מהן וערכתי במצגת שאותה אני שולחת אליכם. מקווה שתיהנו. מותר להעביר את המצגת לחברים.

מתגעגעת לכולכם. אגיע לארץ בדצמבר. אך אכתוב עוד לפני כן. אפשר לדבר איתי בסקייפ. אפשר לחפש את שמי dudagarinkol אני כל הזמן על הקו. בכל ערב ובסופי שבוע שבהם אני לא יוצאת לטייל.

להתראות להפעם
שלכם
דודה
יהודית גרעין-כל
וילנה, ליטא